יום חמישי, 11 בינואר 2018

חטיפי ג'ינג'ר מסוכר

נו מה?! התגעגעתם?
כן, בסדר. קצת הרבה נעלמתי. אתם יודעים, החיים. היקום וכל השאר.
ככה זה בתקופות מסויימות אצלי, כמשהו לא מסתדר, אז הדומינו שנערם עד עכשיו מתחיל ליפול.

אז עזבתי עבודה (שוב) וטסתי לטייל קצת (שוב).
שני הדברים לא קשורים אחד לשני, במקרה זה יצא צמוד אחד לשני.
אני שוב מחפשת עבודה. ואת עצמי.
בעיקר בבית, מנסה להעסיק את עצמי בין טיפוס על הקירות ומשימות רנדומליות כלשהן.
ערימות הספרים גדלות בעיקר כי אני קונה ספרים בקצב גדול יותר ממה שאני מספיקה לקרוא וגם בגלל שהסבלנות לשבת ובאמת לקרוא באה אצלי בתקופות. שמתי לב שבתקופות טובות אני קוראת יותר ובפחות טובות אני פשוט בונה את המודלים שהתמכרתי אליהם (אתם מוזמנים לאינסטגרם שלי, לעקוב אחרי ולראות מה המודל החדש שאני בונה) תוך כדי האזנה לפלייליסט הנבחר או לפודקאסט.
אם כבר מדברים על פודקאסטים, אני חייבת להמליץ על שניים: S-EMEK וגיקונומי.
גילוי נאות, שני הפודקאסטים הם של חברים אבל לא בגלל זה אני ממליצה עליהם. הם פשוט מעניינים וכיף להעביר את הזמן איתם. העברתי איתם שעות בפקקים בחזרה מהעבודה חוץ מזמני הבנייה.
טוב, מספיק התקשקשתי עם עצמי. אבל אתם בטח התרגלתם לזה אז אתם יודעים כבר למה לצפות ממני ומהבלוג שהוא בסופו של דבר יחידה בלתי נפרדת ממני שקצת הזנחתי בזמן האחרון.
דרך אגב, תוך כדי כתיבת הפוסט אני מקשיבה לאלבומים מלאים של "תקווה לא עוד", Faith No More למי שלא הבין. עכשיו אני ב Angel Dust המעולה.

נחזור לנושא הפוסט שלשמו התכנסנו.
ג'ינג'ר מסוכר.
אני מאוד אוהבת ג'ינג'ר ואני חושבת שזה אחד השורשים הכי שימושיים במטבח, הוא מתאים להכל- ממנות ראשונות עד לקינוחים.
אבל לג'ינג'ר מסוכר אני פחות מתחברת. קצת קשה לי עם המתיקות והחריפות של הביס.
לעומתי, אבא שלי מאוד אוהב את הביס הזה והוא קונה מידי פעם איזה שקית או קופסא של החטיפים.
אחרי שבפעם האחרונה הוא קנה איזה שקית קטנה עם כמה חתיכות ונראה שהוא לא ממש נהנה מהן, החלטתי לנסות ולהכין בשבילו את הביסים האלה.
אחרי חיפוש קצר במרשתת הקרובה לביתי מצאתי כמה מתכונים שנראו נחמדים ובסופו של דבר החלטתי שאני אכין את המתכון של דיוויד ליבוביץ' הגדול.
מתכון ממש פשוט למעט העובדה שצריך להחזיק בבית מדחום לממתקים.
כן, אני יודעת שלא כל בית מחזיק כזה מדחום ואני מתנצלת מראש, אבל אין ממש דרך להכין את החטיף הזה בלי מדחום. אם אתם ממש אוהבים את הביס המעקצץ הזה, אני מציעה שתשקיעו במדחום שכזה (נכון, קצת יקר אבל השקעה חד פעמית אם קונים אחד טוב), או שתבקשו מחברים שיש להם.
התוצאה לפניכם.

ג'ינג'ר מסוכר

450 גר' ג'ינג'ר מקולף
800 גר' סוכר
1 ל' מים
קורט מלח

טריק קטן שלמדתי מאחת מתוכניות הבישול הבריטיות (כן, כן, דווקא הבריטיות), איך לקלף ג'ינג'ר בלי לאבד המון חומר גלם, לעומת קילוף עם קולפן או עם סכין. יכול להיות שכבר הכרתם אותו וזה נראה לכם אלמנטרי אבל לסיכוי הקטן שאני אעזור לבשלן\ית אחד\ת אני חולקת אותו.
פשוט לוקחים כפית ובעזרת הקצה שלה מגרדים את הקליפה בצורה חלקה, בלי חלקיק מבשר הג'ינג'ר.


את השורשים הנקיים שוטפים במים וחותכים לפרוסות בעובי 2-3 מ"מ.


מעבירים לסיר וממלאים במים עד כיסוי. מביאים לרתיחה ומבשלים ברתיחה עדינה 10 דקות.
בסיום הזמן מסננים מהמים וחוזרים על הפעולה פעם שניה.


בסיום הרתיחה השניה מסננים וממלאים בליטר המים, 800 גר' הסוכר וקורט המלח.
מביאים לרתיחה וממשיכים לבשל את הג'ינג'ר בסירופ עד שמגיעים לטמפ' של 106 מעלות.
אם זה נראה לכם שזה לוקח יותר מידי זמן, זה בסדר, יש שלב בבישול סירופ סוכר או קרמל שבו הטמפרטורה "נתקעת" ונראה שלא רוצה לעלות. קצת סבלנות ומגיעים לטמפ' היעד.
בסיום הבישול בסירופ מכבים את האש ופשוט מחכים שעה לצינון קל.


עכשיו יש לכם שתי אפשרויות- להשאיר בסירופ ולשמור סגור בצנצנת או לסנן מהסירופ ולצפות בסוכר כחטיף.
אם אתם רוצים להשאיר אותו ככה בסירופ, תעקרו צנצנת בגודל מתאים: תרתיחו מים ובזהירות תשפכו אותם לצנצנת ולמכסה ותשאירו כך כחמש דקות. לאחר 5 דקות תשפכו בזהירות את המים ומלאו את הצנצנת בג'ינג'ר והסירופ עד מילוי, סיגרו את הצנצנת והיפכו אותה ליצירת ואקום. כך תשאירו עד צינון מוחלט ולאחר מכן תאכסנו במקום קריר).
אם תחליטו לסנן מהסירופ ולפדר בסוכר, פשוט העבירו את הג'ינג'ר למסננת גדולה ותנו לסירופ להתנקז.
לאחר שכל הסירופ התנקז, תעבירו את הג'ינג'ר המסונן לתבנית ותפזרו מעל מעט סוכר. תערבבו, תנערו או תשקשקו את הכל יחד עד שכל הג'ינג'ר מכוסה בשכבה דקיקה של סוכר.
את הסירופ שנשאר כמובן לא זורקים! תעבירו לצנצנת ושימרו לשימוש בכל דבר שתירצו- להמתיק תה, להרטיב עוגות או כל דבר שעולה על דעתכם.


פזרו בשכבה אחידה ודקה את הג'ינג'ר המסוכר על התבנית והשאירו אותו כך ללילה לייבוש.
למחרת אפשר להעביר לכלי לאיחסון.


תהנו!