יום חמישי, 30 בינואר 2014

ניוקי בטטה ריקוטה וטימין

אפשר לומר שרוב המאכלים שאני מכינה הם בסגנון איטלקי. אני מדגישה ב"סגנון", כי רוב הסיכויים שאם איזה דודה איטלקיה רואה את המתכונים שלי היא תזרוק עלי איזה מערוך, אז אני אומרת בסגנון איטלקי.

אני פשוט אוהבת את שילובי הטעמים. טעמים פשוטים יחסית ויחד הם חיים בהרמוניה בבטן שלי.
אני יודעת שהבאתי לכם לפני כמה שבועות שני מתכונים עם בטטות ונכון שהבטחתי לגוון, אז הינה- אני מגוונת עם ניוקי בטטה!
אבל לא סתם ניוקי בטטה, אלא ניוקי בטטה וריקוטה עם עלי טימין. בחמאת מרווה. עם פרמזן מגורד מעל...
שילוב מתיקות הבטטה עם המליחות העדינה של הריקוטה במרקם של הניוקי פשוט נמסים בפה.

פה אני מביאה לכם רוטב שהוא לא באמת רוטב, חמאת המרווה עוטפת את הניוקי ולא ממש משאירה סימני רוטב, אלא רק טעם עדין של חמאה ומרווה (ואתם צריכים להזהר עם המרווה, היא מאוד משתלטת ומרירה אם יש יותר מידי ממנה) שמונעת מהניוקי להדבק אחד לשני ומשאיר הד אחרי הביס.
אני ממש מתחילה להשמע כמו אייל שני. אוי.

דגשים-
* כדאי לאפות את הבטטות ותפוח האדמה ולא לבשל, הבישול מוסיף נוזלים שאנחנו לא רוצים. אבל אם כבר בישלתם או שיש לכם בטטות מבושלות שאתם לא יודעים מה לעשות איתן, כדאי להחזיר לסיר לאחר סינון המים ולבשל על אש נמוכה עד שכל המים מתאדים והחתיכות נראות יבשות. להיזהר שלא לשרוף את הסיר ואת הבטטות.
* את הטימין בתערובת עצמה אפשר להחליף באגוז מוסקט שהולך מצויין עם הבטטה, אם אתם לא אוהבים טימין או אוהבים יותר אגוז מוסקט.
* לדעתי ריקוטה היא הגבינה המתאימה ביותר למתכון הזה, היא מספיק עדינה בשביל לא להשתלט על הטעמים האחרים במנה אבל לא נעלמת לגמרי.

*אני השתמשתי במרווה יבשה, פשוט כי לא הייתה לי מרווה טרייה. לא באמת משנה אם המרווה טרייה או יבשה.


אם אתם לא אוהבים בטטה (איך אפשר שלא?!), אבל מתחשק לכם ניוקי, אתם יכולים לקפוץ למתכון שלי של הניוקי הסטנדרטי- מתפוחי אדמה.

ניוקי בטטה, ריקוטה וטימין    
2 מנות גדולות

2 בטטות גדולות
1 תפוח אדמה בינוני
150 גר' ריקוטה מסוננת
עלים מגבעול טימין, קצוצים
1 חלמון
2 כוסות קמח
מלח
פלפל שחור

חמאת מרווה
50 גר' חמאה
6 עלי מרווה

פרמזן מגורד לקישוט


מתחילים עם סינון המים מהריקוטה- מעבירים את תוכן הקופסא על מרכז מגבת דקה או בד חיתול נקי, מסובבים את המגבת סביב הגבינה ותולים לניקוז מעל הכיור או מעל קערה גדולה.

...כן אמא, צילמתי את הבלאגן של הכלים
להשאיר את הגבינה ככה לפחות חצי שעה, עד אפילו שעתיים, רצוי שכמה שיותר מים ירדו.
מחממים תנור לחום גבוה (220)
עוטפים את הבטטות ותפוח האדמה בנייר כסף ומכניסים לאפייה, לשעה.

לאחר שעה דוקרים עם סכין כדי לבדוק את הם מוכנים. אם כן אפשר להוציא ולקרר, אם לא- לאפות עוד כעשר דקות ולבדוק שוב.


כשהם קרים לרוקן את התוכן מהקליפה לתוך קערה גדולה, שיהיה נוח לערבב בה.
את תפוח האדמה אני גירדתי על הצד הדק של הפומפיה, אבל אם למישהו יש מועך תפוחי אדמה (מכשיר שנראה כמו מועך שום גדול) מוזמן להשתמש בו. את הבטטה פשוט מעכתי עם מזלג.

כדאי לגרד דק, המרקם שווה את ההשקעה
מוציאים את הריקוטה מהמגבת ושוקלים את הכמות הדרושה, מוסיפים אותה לתערובת ומתבלים במלח, פלפל שחור וטימין.




מערבבים היטב וטועמים למקרה שצריך לתקן תיבול.
מוסיפים את החלמון וכוס אחת של קמח ומערבבים היטב.
מקמחים מעט את משטח העבודה ומעבירים את התערובת על הקמח.


מעבדים מעט את התערובת,  בעדינות- היא עדיין לא מספיק יציבה ודי דביקה.
לאט מוסיפים את הקמח שנשאר, כל פעם כמות קטנה. עדיף להשאיר בצד קמח מאשר להוסיף יותר מידי. ככה עד שהתערובת נהיית בצק רך אבל נוח לעבודה. אפשר לחלק את הבצק לכמה חלקים, לפעמים יותר נוח לעבוד בחלקים קטנים. אם אתם מרגישים שהבצק עדיין דביק מידי אפשר להוסיף מעט קמח נוסף מעבר לכמות הרשומה, אבל שימו לב שככל שהיה יותר קמח במתכון, הניוקי יצאו כבדים יותר.


מקמחים קלות את משטח העבודה, לוקחים בערך רבע מכמות הבצק ומתחילים לגלגל לנחש בערך בקוטר 1-1.5 ס"מ. כשמגיעים לקוטר הרצוי חותכים בעזרת סכין חדה, בלי שיניים, לחתיכות באורך 2 ס"מ.


את החתיכות המוכנות מעבירים לצד ומקמחים אותן מעט, כדי שלא ידבקו אחת לשנייה.


תוך כדי עבודת החיתוך, מרתיחים מים בסיר גדול עם חופן (שתי כפות גדושות בערך) מלח גס.
כשהניוקי חתוך והמים רותחים, מתחילים לבשל את ניוקי בכמה סבבים, רצוי לבשל כמויות קטנות כל פעם כדי שטמפרטורת המים לא תרד וזמן הבישול יתארך.
מכניסים את הכמות הרצויה של הניוקי לסיר בזהירות שהמים לא יקפצו על הידיים. אני אוהבת להעביר סיבוב של כף בתחתית כדי לוודא שהם לא נדבקו לתחתית הסיר.
כשהם מתחילים לצוף, ממשיכים לבשל עוד כדקה, מוציאים לקערה בצד ומזלפים מעט שמן זית מעל (למקרה שאתם לא רוצים רוטב).
ככה ממשיכים עם כל הניוקי.
רצוי להכין תוך כדי הבישול את חמאת המרווה- במחבת גדולה להמיס את החמאה. כשהיא נמסה מוסיפים את עלי המרווה ומטגנים אותה כשתי דקות בפנים.


בשלב הזה אני מנמיכה את האש ומחכה שהסיבוב הראשון של הניוקי המבושל יצא מהסיר ישר אל תוך המחבת. 


אם אתם רוצים שהם רק יתפסו את הטעם של החמאה מטגנים אותם בערך דקה ומוציאים לקערה, אבל אם אתם רוצים שהניוקי יקבלו מעט פריכות מבחוץ מטגנים אותם כמה דקות יותר, עד שהצדדים מקבלים חריכות עדינות ורק אז מוציאים לקערה. 


במידה ויש לכם רוטב אחר שאתם רוצים להגיש אותו עם הניוקי, רצוי שגם הוא יהיה חם במחבת ויחכה לניוקי המוכנים שיכנסו אליו.
כשכל הניוקי מוכנים, מעבירים לקערת הגשה או מחלקים לקערות אישיות ומעל מפזרים פרמזן מגורד לפי הטעם.

מוכן!

ט"ו בשבט הגיע!

ט"ו בשבט הגיע, חג הפירות היבשים.
לפעמים אני לא מבינה למה לייבש פירות כשיש כזה מבחר בשוק של פירות מלאי מיץ ועסיסיים. למה לייבש קלמנטינה?!

אבל מילא, לא נכנס ללמה. יש פירות יבשים שאני מאוד אוהבת וכנראה שלא הייתי אוכלת אותם אם הם לא היו מיובשים- דוגמאת חמוציות.

בטח כבר ראיתם את כל מתכוני החג שרצים בשבועיים האחרונים ברשת.
אז ברור שאני אנסה להתחכם ולא להביא עוד איזה עוגה בחושה עם פירות יבשים, דבר שמאוד מפתה כשהדד ליין של הטור הוא כמה שעות מאותו הרגע, אבל לא! אני משקיעה בכם.
הפעם אני מביאה לכם מתכון לכיסוני תפוחי עץ ופירות יבשים.
קצת השקעה אבל התוצאה שווה כל רגע של עמידה בטבח.

המתכון הוא שילוב של בצק לאמפנד'ס שאני מכינה כל "על האש" ומלית ניסיונית. אני יודעת שהבצק מוצלח, אז למה בעצם לא לנסות למלא אותו במלית מתוקה?

תשמעו, כמה שהבצק מוצלח עם מילוי של בשר או פטריות, ככה הוא מוצלח עם מלית התפוחים.
ואם תרצו להשקיע עוד קצת במרקם מעל הכיסון, פזרו קצת סוכר קינמון (הסבר בהמשך המתכון) ותראו מהו אושר רגעי אמיתי.

מבחינת הפירות היבשים- אני עשיתי תערובת של תמרים, שזיפים, משמש, חמוציות ודבלים אבל אתם יכולים להשתמש בכל פרי שאתם אוהבים, בכל שילוב ומינון, כל עוד הוא מגיע למשקל הכולל למתכון.
חוץ מתפוחי עץ, אני בטוחה שהמתכון יכול להצליח גם עם אגסים, רק המרקם שלהם יהיה גרגירי יותר אבל לא נראה לי שזה משהו שיכול להפריע.

כמובן שאתם יכולים להכין גם את עוגת הגזר של ט"ו בשבט של שנה שעברה ואת חטיפי האנרגיה שפירסמתי לפני כמה חודשים.

כיסוני תפוחי עץ ופירות יבשים
לבצק-
3.5 כוסות קמח
1 כפית מלח
1 שקית אבקת אפייה
250 גר' חמאה קרה
0.5 כוס מים קרים

שמים את הקמח, מלח ואבקת אפייה בקערת המיקסר.
מוסיפים את החמאה חתוכה לקוביות קטנות ומעבדים עד קבלת  מרקם חולי.
מוסיפים את המים וממשיכים לעבד עד שמתקבל בצק אחיד.
עוטפים בניילון נצמד ומניחים בצד (אם החדר חם או כשמכינים בקיץ, כדאי להכניס למקרר לכרבע שעה).



למלית-
3 תפוחי עץ גרני סמית
3 מקלות קינמון (מי שלא אוהב קינמון יכול לשים מקל ווניל אחד במקום)
3 כפות סוכר
200 גר' פירות יבשים לפי הטעם (בערך כוס גדושה)
5 כפות שקדים גרוסים\אבקת שקדים
ביצה להברשה


מקלפים את התפוחים, חותכים לקוביות קטנות (פחות מחצי ס"מ) ושמים בסיר בינוני.


מוסיפים את מקלות הקינמון והסוכר ומבשלים על אש בינונית עד שהתפוחים מתרככים וכל הנוזלים שיצאו מהם התאדו. לא לבשל יותר מידי שהתפוחים לא יהפכו לרסק.


מוציאים את מקלות הקינמון ומעבירים לכלי ולהכניס למקרר לקירור מוחלט.


קוצצים את הפירות היבשים לאותו הגודל של התפוחים. כשהתפוחים קרים מוסיפים אליהם את הפירות היבשים הקצוצים ואת השקדים הגרוסים ומערבבים היטב.



מוציאים מהבצק בערך 1/3 מהכמות (אפשר גם יותר או פחות, פשוט כמות שיהיה נוח לעבוד איתה), מקמחים קלות את משטח העבודה ומרדדים את הבצק עד עובי של 3-4 מ"מ.


בזמן הרידוד לדאוג שהבצק לא נדבק למשטח העבודה, כל כמה רידודים להזיז את הבצק ואפילו להפוך לצד השני ואם צריך לקמח מעט שוב.


קורצים עיגולים בקוטר 8 ס"מ (לא חייבים מדוייק, אפשר גם יותר או פחות), מניחים כפית מלית במרכז העיגול, מקפלים לחצי וסוגרים היטב את הקצוות. ממש לצבוט את הקצה.


לדאוג שהקצוות סגורים חזק כי יש לבצק נטייה להיפתח אם הוא מלא מידי.
להניח על תבנית תנור מרופדת בנייר אפייה וכשהתבנית מלאה למרוח בביצה טרופה.

לתוספת מרקם-
אפשר לפזר שברי שקדים או סוכר קינמון (סוכר מעורבב במעט קינמון טחון) מעל הביצה המוברשת.




להכניס לאפייה בתנור שחומם מראש לחום גבוה לכרבע שעה. המאפים מוכנים כשהם זהובים.
להוציא מהתנור ולקרר לגמרי.



לתוספת ברק אפשר להבריש בסירופ סוכר לאחר האפייה וכשהמאפים עדיין חמים.

סירופ סוכר- כמות שווה של מים וסוכר, להביא לרתיחה עד שכל הסוכר נמס (כמות סבירה למתכון הזה היא 50 מל' מים ו 50 גר' סוכר).


יום שבת, 18 בינואר 2014

"מעמושה" ועשרה דברים שלא ידעתם עלי

קיבלתי משימה.
לפני שבועיים בערך העבירה אלי צופית את המשימה של "10 דברים". ניסיתי להגיע למקור שהתחיל עם המשימה הזו אבל נתקעתי איפשהו באמצע הדרך.
בקיצור "your mission is, should you choose to accept it"- לספר על עצמך עשרה דברים שהקוראים לא יודעים עליך.
אני לא בטוחה שכל מה שאספר פה כולכם לא יודעים עלי, כי בכל זאת יש אנשים שקורים את הבלוג שגדלתי איתם או חברים קרובים (או בעצם אני רוצה להאמין שאתם קוראים את הבלוג, אחרת אני סתם ממלמלת לעצמי כמו תמיד).

אז ככה-

1. מוזיקה היא טעם החיים (חוץ מבייקון...) לפחות לדעתי. תמיד בדרכים עם אוזניות ואם אני מצליחה לתפוס את הרמקולים בעבודה לפני אחרים אז הם יצטרכו לסבול את הרעש שלי.
לא סגורה לגמרי למה. זה קורה לי לפעמים שאני נדבקת לשיר מסויים, טוחנת ולא ממש עוזבת אותו עד שהוא נמאס עלי ואז אני לא רוצה לשמוע אותו יותר.
בזמן האחרון הפלייליסט שלי ב youtube מתחיל בשיר הזה:


אם הוא נשמע לכם מוכר ולא יודעים מאיפה, אז זה בגלל שהוא היה חלק מהפסקול של הסרט-
 "Harold and Kumar go to white castle"


אחד הסרטים המצחיקים. וזה מביא אותנו לסעיף מס' 2.

2. אני אוהבת סרטים אמריקאים מטופשים. מסוגלת לראות אותם פעם אחרי פעם, לא משנה כמה פעמים ראיתי אותם וגם אם הסרט כבר התחיל, השעה תהיה הרבה אחרי השעה המיועדת לשינה כי צריך גם לקום לעבודה מחר (היום) וברור שכבר ראיתי את הסרט, אבל אולי אני אראה רק את הקטע הזה וזה שאחריו. וככה זה ממשיך...
אה, וגם מונטי פייטון. 

 נכון שאין סוכר במתכון. זו תמונת אילוסטרציה ממתכון אחר, סתם כדי שתהיה לכם עוד תמונה להסבר על הבצק. אז תתעלמו מהסוכר.
3. יש לי זיכרון מעולה לדברים לא חשובים בעליל כמו לזכור איזה קטע מסרט (ולעיתים עד דיקלום של הטקסט) או לזהות שירים ברדיו מהכמה תווים הראשונים (אני בטוחה שעכשיו כבר לא כל כך כי ה"מוזיקה" שיש עכשיו ברדיו, אם אפשר לקרוא לה מוזיקה, לא ממש הטעם שלי, אבל היתה תקופה שאפילו "בחנו" אותי).


4. החציל הוא מהשטן. (והחילזון מהשפן, אבל זה כבר לא קשור כל כך...)

5. אם לא הבנתם את הסעיף הקודם, אני שונאת חצילים. אולי רק חצילים חמוצים הם בסדר.
אני גם אלרגית לכל מיני מאכלים כמו- 
עגבניות תמר, אבל לא עגבניות רגילות או שרי תמר
יותר מידי אננס טרי
קינואה
קיווי
יותר מידי אגוזי מלך
ולגעת באנשובי (אבל לאכול זה בסדר, אל תשאלו איך גילית את זה)

6. אני מכורה לקניית ספרים. יש לי יותר ספרים שמחכים לקריאה מאשר שאוכל לסיים בשבע השנים הקרובות אני חושבת. הייתה תקופה שבכל תיק היה לי ספר שהתחלתי, באיזשהו שלב הגעתי לחמישה ספרים שקראתי במקביל. אגב, האובססיה כוללת ספרי בישול ואפייה...
פעם זה היה דיסקים. זוכרים את החנות "סופר זאוס" בתחנה המרכזית החדשה בת"א? אז כל פעם שהייתי מגיעה לתחנה בשביל כל דבר שהוא, הייתי נכנסת לחנות "סתם בשביל להסתכל".


7. אני גיקית. אני עד כדי כך גיקית שטסתי במיוחד לראות את התערוכה של האביזרים של "משחקי הכס".
אני באמת משתדלת להיות גיקית טובה, למרות שלא ראיתי את כל "Star Wars"...

8. בתיכון כשהיינו צריכים לקרוא לשיעור ספרות את "סיפור פשוט" של ש"י עגנון, לא ממש הצלחתי לקרוא אותו. תמיד נרדמתי באותו העמוד (15 אני חושבת) לא משנה כמה ניסיתי!! ופה אני רוצה להתנצל רישמית בפני עומר ואריאל שהיו צריכים לסבול אותי בקבוצה כשהיינו צריכים להציג את העבודה מול הכיתה.


9. אני משתדלת למחזר כל דבר שאפשר. יש לי שקיות של ניירות, בקבוקי פלסטיק\זכוכית, סוללות וגם שקית שקיות!

10. אני מחזיקה בבית ציוד לעבודת יד בכמות שמספיקה לשבעה גנים בערך. פשוט יש לי המון דברים שאני רוצה להכין ואין מספיק זמן...
אז אם מישהו צריך צמר, פליז או קרטון ביצוע הוא יכול לפנות אלי...


התמונות שבין לבין הן של עוגיות תמרים "מעמולים", או בשמן שקיבלו עקב שמו של מי שממנו קיבלתי את המתכון- "מעמושה", בעלה של חברה מתקופת לימודי הצורפות, משה, שף.

אחלה עוגיות.

"מעמושה"
4 כוסות קמח לבן
150 גר' חמאה
1 כוס שמן
1 כוס מים

1 קופסא ממרח תמרים שאוהבים או אפילו נוטלה\ממרח שוקולד אחר

- שמים את כל חומרי הבצק במג'ימיקס ומעבדים עד קבלת בצק אחיד.
- לעטוף בניילון נצמד ולהכניס למקרר לכרבע שעה.
- להוציא מהמקרר ולחלק לחצי. לעטוף חצי אחד בניילון ואת השני לרדד על משטח עבודה מקומח קלות עד לעובי של 2-3 מ"מ. להשתדל לרדד למלבן יחסית ישר, ככה יהיו פחות קצוות להוריד. רצוי שהמלבן יהיה עם הפאה הארוכה מקבילה לגוף, ככה יהיה קל יותר לגלגל.
- בעזרת כף או פלטה למי שיש, למרוח בשכבה אחידה את ממרח התמרים על כל עלה הבצק.
  *אפשר לפזר אגוזים קצוצים שאוהבים מעל העלה המרוח.
- לגלגל את העלה לרולדה צרה וארוכה מהצד הקרוב לגוף החוצה כמה שיותר הדוק ולהזהר שלא לקרוע את הבצק. אם העלה גדול יחסית והגעתם לרולדה גדולה יותר מ-3 ס"מ, כדאי לחתוך באמצע את העלה ולגלגל שתי רולדות. אם הרולדות עבות מידי המרכז לא ייאפה כמו שצריך בזמן האפייה הקצר.
- לחתוך לחתיכות ברוחב שני ס"מ בערך בעזרת סכין חדה, עדיף לא עם שיניים אלא חלקה.
- להעביר לתבנית עם נייר אפייה ברווחים של ס"מ בערך ולאפות בתנור שחומם מראש לחום בינוני-גבוה (180) כ-10 דקות, עד הזהבה בהירה של הבצק.
- להוציא את התבנית מהתנור ולאבק באבקת סוכר (לא חובה)
- לקרר לחלוטין לפני איחסון.


את שרביט המשימה אני מעבירה לניצן מ Witch's Casserole ולזוהר מ Thought for food 

May the odds be ever in your favor


יום ראשון, 12 בינואר 2014

עוף עם בטטה ברוטב גרגירי חרדל מתקתק

אני מאוד אוהבת חנויות בישול.
לא משנה איזה, בין אם זה סתם סופר או חנות המתמחה בכלי בישול "פלצניים". ולא משנה מה, אני תמיד אבהה בסיר בישול מברזל יצוק ואנסה לשכנע את עצמי לא לקנות כי א. אין לי מקום במטבח הקטן ו-ב. אני לא מצליחה להרים אותו כשהוא ריק אז מה יהיה עם אוכל בפנים?

לפני כמה חודשים כשעוד היה לי זמן פנוי להסתובב סתם ככה, נכנסתי לאחת מהחנויות המתמחות שגם מוכרות חומרי גלם לבישול.
קניתי גרגירי חרדל. שחור וצהוב.
מה אני אעשה איתם? לא יודעת, אבל התחשק לי אז קניתי דוגמית מכל אחד.

כבר הבנתם שעוף מקבל כמעט כל תבלין באהבה. 
אז החלטתי לנסות לשלב כמה טעמים יחד.
טעמתי את גרגירי החרדל כמו שהם, רק כדי לקבל מושג של כמה חרדליים הם ובכמה אני צריכה להשתמש כדי לקבל טעם חרדלי, אבל לא כדי שהמנה תיהרס.

אתם תתפלאו, אבל יחסית לחרדל שבצנצנת, טעם גרגירי החרדל הרבה פחות חזק.
מאוד אהבתי את השילוב של הבטטות והחרדל, החריפות העדינה של החרדל מדגישה את המתיקות של הבטטות יחד עם החמצמצות של החומץ הבלסמי. טעמים שהופכים את המנה למאוד מיוחדת.

שימו לב שאין צורך להשתמש בהרבה מלח בתיבול של העוף, הסויה שבנוזלי הבישול מספיק מלוחה. 
טיפ קטן, התבשיל מקבל טעמים הרבה יותר חזקים יום למחרת הבישול, ככה שאם אין לכם זמן לבשל את המנה ביום שבו אתם רוצים להגיש, עוד יותר טוב- המנה תהיה יותר טעימה.

עוף עם בטטות ברוטב מתקתק
2 כרעיים מחולקות
6-8 בצלים בינוניים לבנים וסגולים
שיניים מראש שום שלם
2 בטטות גדולות 
חופן גרגירי חרדל צהוב
חופן גרגירי חרדל שחור
1/4 כוס סויה
¼ כוס חומץ בלסמי
צ'ילי מתוק לפי הטעם
2 כפות שטוחות סוכר חום
2 כוסות ציר עוף (500 מל')
1 כוס יין לבן
שני ס"מ אצבע ג'ינג'ר מגורדת דק (אפשר גם קפוא אם אין טרי)
מלח גס
פלפל שחור גרוס
שמן זית

מנקים את העוף ומניחים בצד
קולים את גרגירי החרדל על מחבת יבשה עד ששומעים קולות פיצפוץ. מכבים את האש ונותנים לגרגירים להתקרר.


מעבירים את הגרגירים לקרש ובעזרת ספל או קערה קטנה מועכים אותם (למי שיש עלי ומכתש יכול להשתמש בהם) ומעבירים לקערה בינונית.


אליהם מוסיפים חצי מכמות השום- כתוש, מלח, פלפל שחור גרוס ושתי כפות שמן זית.


מערבבים היטב ומורחים את העוף במרינדה, גם מתחת לעור.


בסיר גדול מחממים 4-5 כפות שמן זית ומטגנים את העוף, קודם על צד העור עד שהוא שחום ואחר כך הופכים ומטגנים את הצד השני.


כשהעוף שחום משני הצדדים מוציאים אותו מהסיר.
מכניסים לסיר את הבצלים כשהם חתוכים לפלחים- רבעים ומטגנים באותו השמן.


כשהבצלים זהובים ומתחילים להתרכך, מוסיפים את שארית השום- הפעם חתוך לחצי ומערבבים.


מחזירים את העוף לסיר, כשהעור כלפי מטה.


מעל מסדרים את הבטטות כשהן חתוכות ל"פלחים" (אפשר בכל צורה אחרת שנוחה לכם).


בקערה בה ערבבתם את המרינדה של העוף מערבבים את כל שאר הנוזלים- ציר עוף, יין לבן, סויה, חומץ בלסמי יחד עם הג'ינג'ר, סוכר חום, צ'ילי מתוק ומעט פלפל שחור. אין צורך במלח, הסויה מספיק מלוחה.
שופכים את הנוזלים לסיר, הם לא צריכים לכסות לגמרי את הבטטות, הן יכולות להציץ מחוץ לרוטב.
מבשלים על להבה גבוהה עד רתיחה.
מכסים, מנמיכים את הלהבה לבינונית וממשיכים לבשל כשעה. מידי פעם מערבבים בעדינות (כן, אני יודעת שאי אפשר באמת לערבב, אבל מנסים בזהירות להכניס את הבטטות המציצות לתוך נוזלי הבישול כדי שגם הן יקבלו את הטעמים).
לאחר כשעה לפתוח את המכסה לחצי כך שיהיה חריץ ממנו יוכלו האדים לצאת וממשיכים לבשל עוד כחצי שעה.


מכבים את הלהבה ונותנים לתבשיל לעמוד קצת לפני ההגשה.

גלידת פרלין קפה

לפתיחת השנה האזרחית החדשה ולקראת סוף השבוע אני מביאה לכם מתכון פשוט ומתוק.
זה לא ממש גלידה ולא ממש מוס, אלא משהו באמצע. אפשר לקרוא לזה מוס קפוא. אבל מה שכן, זה ממש טעים ופשוט להכנה.

המתכון הוא שיפצור שלי למתכון שמצאתי בספר מתכונים שקיבלתי מתנה לפני הרבה מאוד זמן.
התחלתי לשחק איתו כשהייתי צריכה להכין מנה עם קפה (ע"ע האתגרים החודשיים של מנטקה) והחלטתי לנסות את מזלי עם הגלידה הזו.

אז בגלל שלא ידעתי איך היא תצא החלטתי להכין עוד כמה דברים למקרה שהיא לא תצליח אבל למרבה המזל היא הצליחה. ובגדול!

בעיקרון אפשר להכין אותה גם בלי הקפה, אבל לדעתי הקפה מוסיף פה עוד עומק (ואני אומרת את זה בתור אחת שלא שותה קפה...).

אז נכון אנחנו באמצע ה"חורף" , אבל מי לא אוהב תוספת גלידה קרה ליד עוגה חמימה,
והינה טיפ קטן, הגלידה הזו הולכת מצויין יחד עם עוגת הגזר שהכרתי לכם לפני כמעט שנה.
כמובן שאפשר להחליף את גבינת השמנת בגבינת מסקרפונה (גם את זה ניסיתי), הגלידה יוצאת הרבה יותר עשירה וקופאת יותר טוב, אבל לדעתי גבינת שמנת 5% מתאימה גם כן.

אם החלטתם כן להשתמש במסקרפונה, כדאי לכם "לפתוח" אותה קצת במיקסר, להוסיף אליה את השמנת (והסוכר והקפה) ולהקציף אותן יחד. המרקם יוצא אחיד יותר לעומת עירבוב הגבינה עם השוקולד הלבן כרגיל.

גלידת פרלין-קפה  (6-8 מנות)

100 גר' שקדים פרוסים
50 גר' סוכר לבן (1/4 כוס)
1 גביע שמנת מתוקה 38% (250 מל')
1 כפית קפה נמס שאוהבים (אפשר גם יותר למי שממש אוהב קפה)
250 גר' גבינת שמנת (אפשר גם 5%)
130 גר' שוקולד לבן מומס, מצונן
2 כפות סוכר

לקישוט:
100 גר' שקדים פרוסים
50 גר' סוכר לבן (1/4 כוס)


במחבת בינונית יבשה שמים 1/3 מכמות הסוכר ומתחילים להמיס אותו, אין צורך לערבב.


כשהסוכר נמס כמעט לגמרי מוסיפים עוד 1/3 מהכמות ובעזרת הטייה של המחבת עוזרים לקרמל לאסוף את הסוכר הנוסף.


כך ממשיכים עד שכל הסוכר נמס.
אם אין ברירה ויש גושי סוכר שלא נמס, אפשר בעדינות בעזרת כף עץ לערבב את הקרמל. אבל ממש בעדינות!
כשכל הסוכר נמס מכניסים את השקדים ומערבבים בזהירות- הקרמל ממש חם וגורם לכוויות אם הוא נוגע בעור.


מעבירים למשטח סיליקון (למי שיש, אם אין אפשר לשמן מעט נייר אפייה) שיושב על תבנית אפייה (שלא יישב ישירות על השולחן או על השיש) ובעזרת הכף משטחים כמה שיותר את הפרלין.


כשהפרלין התקרר לחלוטין מעבירים לבלנדר (או אם אתם כמוני עצלנים, אפשר לעטוף פטיש ולשבור כמה שיותר קטן, בלי להגיע לאבקה. אנחנו רוצים שברים קראנצ'ים).



ממיסים את השוקולד הלבן מעל באן מרי (בקערת פיירקס או נירוסטה מעל סיר עם מעט מים רותחים) עד שכל השוקולד נמס ומניחים בצד שיתקרר.



כשהשוקולד התקרר מעט ונעים למגע, מערבבים אותו יחד עם גבינת השמנת עד קבלת מרקם אחיד.


בינתיים מקציפים את השמנת המתוקה יחד עם הקפה הנמס ושתי כפות הסוכר.


כשהקצפת מגיעה למרקם יציב ו"פסגות רכות" מעבירים לקערת השוקולד-גבינה, מוסיפים ¾ מכמות הפרלין הטחון\מרוסק ומקפלים בעדינות.



מעבירים לתבנית בינונית (רצוי עם מכסה), משטחים, מכסים ומכניסים למקפיא ל-6 שעות לפחות.


להכנת הקישוט- פשוט חזרים על תהליך הכנת הפרלין, רק בלי לטחון אותו.


להגשה- בעזרת כף גלידה מוציאים את הכמות הרצויה ומניחים בכלי ההגשה, מעל מפזרים מעט מהפרלין הטחון שנשאר.


שוברים חתיכת פרלין לקישוט ושמים בתוך הגלידה.


(לא חייבים את שני הקישוטים, זו רק הצעת הגשה)
אם נשאר לכם פרלין טחון\שלם ואין לכם שימוש בו, אל תזרקו. תכניסו לקופסא אטומה ולמקפיא!