יום רביעי, 24 בינואר 2018

צלי חורפי למתקדמים

מזג האוויר החורפי והסוער לעיתים הוציא אותי מבין הכירבוליות והחדיר בי חשק להיכנס למטבח.
אז נכון שמזג האוויר בארץ מרגיש כמו האביב האירופאי (במקרה הטוב), אבל בשבילי הוא הספיק בשביל להוציא מהבוידעם שבראש את התבשיל הזה.

כמו כל תבשיל חורפי, גם פה צריך לתכנן קצת מראש. או לפחות לעשות רשימת קניות בדרך חזרה מהעבודה.
מבין כל המרכיבים שבמתכון, הדבר היחיד שאני מחזיקה בבית דרך קבע זאת הבירה.
בשר צריך להיות טרי וגם את שאר החומרים כמו כרוב חמוץ וקבנוס אני לא מחזיקה תמיד בבית.
בחיי שהוא אחד האהובים עלי.
טוב, מה יכול להיות רע בתבשיל עם בשר, קבנוס, כרוב חמוץ ובירה?!
לדעתי כל דבר רק משתפר עם בירה...
אחרי בירה או שתיים, החיים, היקום וכל השאר נראים הרבה יותר ורודים (או במקרה של בקבוק בירה ריק ירוקים\חומים).
הפעם זאת גרסה של תבשיל גרמני שנקרא שוקרוט.
אמנם לא השתמשתי בבשר מעושן כמו במתכון המקורי, אבל בשביל זה נכנס פה הקבנוס, הוא נותן אפקט מספיק מעניין לדעתי.

כמו כל תבשיל חורפי טוב, גם הוא לוקח לעצמו את הזמן. פחות בהכנה ויותר זמן הבישול. ופה כמה שיותר יותר טוב. הבשר מתרכך עד כדי התפוררות בתבשיל, הרוטב מצטמצם והטעמים רק מתחזקים.

כתוספת הכנתי תפוחי אדמה מבושלים פעמיים- פעם אחת מורתחים בסיר עם מים ופעם שניה בתנור מתובלים עם המון שום ועשבי תיבול.
פה ספציפית לא הכנסתי את התוספת לסיר יחד עם התבשיל עצמו, אלא הכנתי אותו ליד.
פשוט כי לא היה לי מקום בסיר.
אתם יותר ממוזמנים להכניס את תפוחי האדמה אל תוך התבשיל, שיתפסו את כל הטעמים המטורפים ממנו.

הפעם הטור לא היה מתוכנן כל כך, לא תכננתי להכניס את המתכון בגלל שיש כבר מתכון דומה מאוד של גולאש מאוד מוצלח. אז אחרי שהכנסתי תמונה לאינסטגרם ובגלל ש fellow blogger, זוהר המהממת שאלה בתגובות אם יהיה מתכון, החלטתי להכניס לבלוג.
אז תצטרכו לסלוח לי שאין הרבה תמונות הכנה ותפעילו את הדימיון לפי ההסברים שלי, שיהיו מפורטים ככל שאוכל.
ואם יש לכם שאלות, אתם מכירים את הנוהל.

כמובן שאם אתם מחפשים עוד כמה רעיונות לתבשילים שיחממו אתכם, יש עוד כמה תחת תגית חורף!

אה כן, ה"למתקדמים" בכותרת היתה בעיקר כדי לתפוס את תשומת לבכם.
Made you Look!

צלי חורפי 
6 מנות גדולות

1.5 ק"ג כתף בקר
2 חבילות קבנוס (240 גר')
3 בצלים בינוניים
2 גבעולי כרישה
1 ראש שום
1 קופסאת שימורים כרוב כבוש
2 כוסות כרוב לבן פרוס לרצועות
500 מ"ל בירה לפי טעמכם (אני מעדיפה את בירות החיטה)

כשקונים את הבשר אפשר לבקש מהקצב לנקות אותו מהגידים ולחתוך אותו לקוביות, אני מעדיפה לעשות את זה לבד. אבל זה ממש לא משנה.
את הבשר הנקי מייבשים מהנוזלים ומניחים בצד לכמה דקות.

את הבצל חוצים לחצי לאורכו ופורסים לרצועות גם כן לאורך.
מחממים סיר גדול, אני אוהבת להשתמש בסיר מברזל יצוק, החום מתפזר ככה יותר טוב. לסיר החם מוסיפים שמן זית בנדיבות, ממש שכבה שתכסה את תחתית הסיר.
מכניסים את הבצל ומתחילים להזהיב אותו.
קוצצים את הקבנוס לטבעות בעובי ס"מ בערך וכשהבצל בחצי הדרך להזהבה מוסיפים אותו לסיר. 


מטגנים כך עד להזהבה. בטיגון הקבנוס מוציא טעמים ותיבול אל השמן ואיתו אנחנו משתמשים בשאר התבשיל.
כשהבצל מוזהב מוציאים אותו ואת הקבנוס בזהירות מהסיר בעזרת כף מחוררת, את השמן משאירים ואליו מכניסים את קוביות הבשר.
מטגנים את הבשר בשמן המתובל עד השחמה, אליו מוסיפים את הבצל והקבנוס המטוגנים.
קוצצים גס את השום ומוסיפים גם אותו אל הסיר.
את הכרישה חותכים לטבעות גסות, באורך 2 ס"מ בערך ומוסיפים אל הסיר.
ממשיכים לטגן ומערבבים מידי פעם.
מסננים את הכרוב הכבוש ומוסיפים אותו ואת הכרוב הטרי אל הסיר ומערבבים היטב.
מכסים את הסיר ונותנים לתבשיל כמה דקות בישול ללא הנוזלים.


לאחר כמה דקות פותחים את המכסה ומוסיפים את הבירה אל הסיר, מערבבים ומביאים לרתיחה.




לאחר רתיחה מנמיכים את האש ללהבה הכי קטנה ופשוט נותנים לתבשיל להתבשל ללא הפרעה כ-3 שעות.
כמובן שניתן לפתוח את המכסה מידי פעם ולערבב בעדינות.
אמנם כמות הנוזלים נראית מעטה מידי, אבל היא מספיקה לחלוטין. תזכרו שגם הירקות מוציאים מעט נוזלים תוך כדי הבישול.
עוד משהו קטן שאפשר להכניס לתבשיל והוא יהיה החלק שהילדים יאהבו, חבילת נקניקיות. פשוט לחצות באמצע ולהכניס אל תוך הסיר לאחר הוספת הבירה.
כך מבשלים 3 שעות ובתום הזמן הבשר רך ומתפרק בקלות.
הריח שמתפשט בבית יגרום לכם להתפלל שהשעון יזוז יותר מהר מהרגיל...

בתיאבון.

יום חמישי, 11 בינואר 2018

חטיפי ג'ינג'ר מסוכר

נו מה?! התגעגעתם?
כן, בסדר. קצת הרבה נעלמתי. אתם יודעים, החיים. היקום וכל השאר.
ככה זה בתקופות מסויימות אצלי, כמשהו לא מסתדר, אז הדומינו שנערם עד עכשיו מתחיל ליפול.

אז עזבתי עבודה (שוב) וטסתי לטייל קצת (שוב).
שני הדברים לא קשורים אחד לשני, במקרה זה יצא צמוד אחד לשני.
אני שוב מחפשת עבודה. ואת עצמי.
בעיקר בבית, מנסה להעסיק את עצמי בין טיפוס על הקירות ומשימות רנדומליות כלשהן.
ערימות הספרים גדלות בעיקר כי אני קונה ספרים בקצב גדול יותר ממה שאני מספיקה לקרוא וגם בגלל שהסבלנות לשבת ובאמת לקרוא באה אצלי בתקופות. שמתי לב שבתקופות טובות אני קוראת יותר ובפחות טובות אני פשוט בונה את המודלים שהתמכרתי אליהם (אתם מוזמנים לאינסטגרם שלי, לעקוב אחרי ולראות מה המודל החדש שאני בונה) תוך כדי האזנה לפלייליסט הנבחר או לפודקאסט.
אם כבר מדברים על פודקאסטים, אני חייבת להמליץ על שניים: S-EMEK וגיקונומי.
גילוי נאות, שני הפודקאסטים הם של חברים אבל לא בגלל זה אני ממליצה עליהם. הם פשוט מעניינים וכיף להעביר את הזמן איתם. העברתי איתם שעות בפקקים בחזרה מהעבודה חוץ מזמני הבנייה.
טוב, מספיק התקשקשתי עם עצמי. אבל אתם בטח התרגלתם לזה אז אתם יודעים כבר למה לצפות ממני ומהבלוג שהוא בסופו של דבר יחידה בלתי נפרדת ממני שקצת הזנחתי בזמן האחרון.
דרך אגב, תוך כדי כתיבת הפוסט אני מקשיבה לאלבומים מלאים של "תקווה לא עוד", Faith No More למי שלא הבין. עכשיו אני ב Angel Dust המעולה.

נחזור לנושא הפוסט שלשמו התכנסנו.
ג'ינג'ר מסוכר.
אני מאוד אוהבת ג'ינג'ר ואני חושבת שזה אחד השורשים הכי שימושיים במטבח, הוא מתאים להכל- ממנות ראשונות עד לקינוחים.
אבל לג'ינג'ר מסוכר אני פחות מתחברת. קצת קשה לי עם המתיקות והחריפות של הביס.
לעומתי, אבא שלי מאוד אוהב את הביס הזה והוא קונה מידי פעם איזה שקית או קופסא של החטיפים.
אחרי שבפעם האחרונה הוא קנה איזה שקית קטנה עם כמה חתיכות ונראה שהוא לא ממש נהנה מהן, החלטתי לנסות ולהכין בשבילו את הביסים האלה.
אחרי חיפוש קצר במרשתת הקרובה לביתי מצאתי כמה מתכונים שנראו נחמדים ובסופו של דבר החלטתי שאני אכין את המתכון של דיוויד ליבוביץ' הגדול.
מתכון ממש פשוט למעט העובדה שצריך להחזיק בבית מדחום לממתקים.
כן, אני יודעת שלא כל בית מחזיק כזה מדחום ואני מתנצלת מראש, אבל אין ממש דרך להכין את החטיף הזה בלי מדחום. אם אתם ממש אוהבים את הביס המעקצץ הזה, אני מציעה שתשקיעו במדחום שכזה (נכון, קצת יקר אבל השקעה חד פעמית אם קונים אחד טוב), או שתבקשו מחברים שיש להם.
התוצאה לפניכם.

ג'ינג'ר מסוכר

450 גר' ג'ינג'ר מקולף
800 גר' סוכר
1 ל' מים
קורט מלח

טריק קטן שלמדתי מאחת מתוכניות הבישול הבריטיות (כן, כן, דווקא הבריטיות), איך לקלף ג'ינג'ר בלי לאבד המון חומר גלם, לעומת קילוף עם קולפן או עם סכין. יכול להיות שכבר הכרתם אותו וזה נראה לכם אלמנטרי אבל לסיכוי הקטן שאני אעזור לבשלן\ית אחד\ת אני חולקת אותו.
פשוט לוקחים כפית ובעזרת הקצה שלה מגרדים את הקליפה בצורה חלקה, בלי חלקיק מבשר הג'ינג'ר.


את השורשים הנקיים שוטפים במים וחותכים לפרוסות בעובי 2-3 מ"מ.


מעבירים לסיר וממלאים במים עד כיסוי. מביאים לרתיחה ומבשלים ברתיחה עדינה 10 דקות.
בסיום הזמן מסננים מהמים וחוזרים על הפעולה פעם שניה.


בסיום הרתיחה השניה מסננים וממלאים בליטר המים, 800 גר' הסוכר וקורט המלח.
מביאים לרתיחה וממשיכים לבשל את הג'ינג'ר בסירופ עד שמגיעים לטמפ' של 106 מעלות.
אם זה נראה לכם שזה לוקח יותר מידי זמן, זה בסדר, יש שלב בבישול סירופ סוכר או קרמל שבו הטמפרטורה "נתקעת" ונראה שלא רוצה לעלות. קצת סבלנות ומגיעים לטמפ' היעד.
בסיום הבישול בסירופ מכבים את האש ופשוט מחכים שעה לצינון קל.


עכשיו יש לכם שתי אפשרויות- להשאיר בסירופ ולשמור סגור בצנצנת או לסנן מהסירופ ולצפות בסוכר כחטיף.
אם אתם רוצים להשאיר אותו ככה בסירופ, תעקרו צנצנת בגודל מתאים: תרתיחו מים ובזהירות תשפכו אותם לצנצנת ולמכסה ותשאירו כך כחמש דקות. לאחר 5 דקות תשפכו בזהירות את המים ומלאו את הצנצנת בג'ינג'ר והסירופ עד מילוי, סיגרו את הצנצנת והיפכו אותה ליצירת ואקום. כך תשאירו עד צינון מוחלט ולאחר מכן תאכסנו במקום קריר).
אם תחליטו לסנן מהסירופ ולפדר בסוכר, פשוט העבירו את הג'ינג'ר למסננת גדולה ותנו לסירופ להתנקז.
לאחר שכל הסירופ התנקז, תעבירו את הג'ינג'ר המסונן לתבנית ותפזרו מעל מעט סוכר. תערבבו, תנערו או תשקשקו את הכל יחד עד שכל הג'ינג'ר מכוסה בשכבה דקיקה של סוכר.
את הסירופ שנשאר כמובן לא זורקים! תעבירו לצנצנת ושימרו לשימוש בכל דבר שתירצו- להמתיק תה, להרטיב עוגות או כל דבר שעולה על דעתכם.


פזרו בשכבה אחידה ודקה את הג'ינג'ר המסוכר על התבנית והשאירו אותו כך ללילה לייבוש.
למחרת אפשר להעביר לכלי לאיחסון.


תהנו!















יום חמישי, 2 בפברואר 2017

שוב מרק אדום עם אורז

שוב חזר אלינו החורף עם גל קור וגשם.
בשבילי, אחד הרגעים הכי מספקים במזג אוויר שכזה, הוא הרגע שפותחים סיר מרק מהביל וריחני ומוזגים ממנו לקערה.
אדי הריח והחום שיוצאים מהקערה ומרגיעים את הבטן והנפש אחרי יום עבודה מתיש, שווים את העבודה וה"טירחה" בלהכין את המרק.


נכון, לפעמים רק המחשבה על לעמוד עכשיו במטבח ולהכין ארוחה מעייפת גם אותי. אבל כשזה נוגע למרקים, ובמיוחד המרק הזה, בדרך כלל יש לי כוח.
מרק אדום עם אורז, ככה הוא נקרא בבית.
מרק עגבניות עשיר עם מנת אורז שמתבשלת בתוכו ומסמיכה אותו לכדי כמעט נזיד, מספק בשבילי ארוחה שלמה ויותר ממנו אני לא צריכה.


הפעם השתמשתי בכמה סוגי עגבניות, פשוט כי במקרה הייתי בשוק האיכרים והיו שם כל מיני סוגי עגבניות שלא השתמשתי בהן קודם ועניין אותי להשתמש בהן. אבל אתם מוזמנים להכין את המרק מכאלה שקניתם בשוק או בסופר.
כמובן שרצוי עגבניות מלאות במיץ וטעם ואם הן התחילו להתרכך במקרר, גם הן מצוינות למרק.
אני יודעת שעגבניות חורף הן לא הכי מלאות בטעם, לכן למצוא כאלה ועוד להכין מהן מרק זה לא תמיד הגיוני, בשביל זה המציאו את שימור העגבניות!
כיום אפשר למצוא בשוק עגבניות משומרות נפלאות, פשוט תמצאו חברה טובה שלא משתמשת בחומרים משמרים ותוספי טעם וריח -עגבניות נטו- ויהיה לכם מרק נפלא.


דבר חשוב מאוד שלמדתי על עגבניות- עגבניות אוהבות מלח, אז ניתן לתבל את המרק נדיב יחסית אך שימו לב שלא להמליח יותר מידי, לכן כדאי לתבל בכמה פעמים, לאחר הוספת העגבניות לסיר ולפני הטחינה של המרק.
אם אתם מרגישים שהעגבניות חמוצות מידי והמרק לא מאוזן, ניתן להוסיף מעט סוכר.
אני יודעת שכבר הבאתי לכם מתכון למרק עגבניות, אבל תמיד אפשר לשפר...

מרק אדום עם אורז
4-6 מנות


8 עגבניות גדולות ועסיסיות
1 כרשה בינונית
5 בצלי שאלוט
1 קופסת רסק עגבניות קטנה
מלח
פלפל שחור
אבקת שום גבישי
½ כוס אורז לבן (אפשר גם יותר, תוסיפו לפי הטעם)
1 ליטר נוזלים רתוחים (ציר ירקות\מים)


קוצצים את הבצלים והכרשה ובסיר עם תחתית עבה מטגנים אותם ב 5 כפות שמן זית
שוטפים היטב את העגבנית וקוצצים גס.


כשהבצלים זהובים מוסיפים את העגבניות הקצוצות ומתבלים במלח ופלפל שחור.


מכסים את הסיר וממשיכים לבשל על אש בינונית כעשר דקות, אנחנו רוצים שהעגבניות יוציאו את כל הנוזלים שלהם, רק שימו לב שלא ישרפו לכן ערבבו מידי פעם.


לאחר שהעגבניות הגירו את כל הנוזלים והן כמעט הפכו למחית, מוסיפים לסיר בזהירות את הנוזלים הרתוחים. מערבבים היטב ומביאים שוב לרתיחה.
לאחר רתיחה מבשלים את המרק עוד כחצי שעה על להבה נמוכה.


בתום הזמן מתבלים באבקת שום גבישי, טועמים את המרק ואם צריך לתקן תיבול, מתקנים.
טוחנים את המרק היטב בעזרת בלנדר יד ומוסיפים את רסק העגבניות. מערבבים היטב.


מביאים את המרק שוב לרתיחה, מוסיפים את האורז הלבן ומכסים.
מבשלים את האורז כ-12 דקות, עד שהוא מוכן ומכבים את הלהבה.




יום חמישי, 19 בינואר 2017

עוגת תמרים-תפוז-שקדים ללא סוכר

אני בדרך כלל מחזיקה במקרר קופסה של תמרים מג'הול, בניגוד לשאר הפירות המיובשים אותם אני גם נהנית לאכול ככה סתם.
גיליתי לפני די הרבה זמן שהשילוב של תמרים, תפוז ושקדים הוא אחלה שילוב ומידי פעם כשאני רוצה לנשנש משהו מתוק בלי יותר מידי סוכרים מעובדים (למרות שגם להם יש את היתרונות שלהם, אני לא חושבת שיש מישהו שיכול לערער בכוחות העל של עוגיית אוראו…)

בכל מקרה, אז שכחתי מהתמרים במקרר.
הם היו מתחת לדברים ונדחפו לאחורי המקרר, אתם יודעים איך זה.
הדבר ההגיוני קרה, הם התייבשו לגמרי. גם לא לילה מחוץ למקרר ביום חמים לא הצליח להחזיר להם את הרכות המתוקה.
מה עושה בחורה די מיואשת שרוצה לנצל חצי קופסת תמרים יבשים בלי להגיע למוצא האחרון והוא הפח?
ניסיונות במטבח, נכון!
5 נקודות לגריפינדור!
התמרים נכנסו לסיר עם מים רותחים ואני חזרתי למטבח.
זה הרי הכי פשוט לזרוק משהו שכבר איבד את חיוניותו, אני מעדיפה לנסות ולתקן אם אפשר לקרוא לזה ככה.
כי עד שמוצאים זוג מגפיים שנורא אוהבים לא זורקים אותם בגלל שהריצ'רץ' נשבר! (סיפור אמיתי, לא משנה).

בקיצור, לפני שאני אמשיך למנות לכם את כל הדברים שעברו אצלי שיחזור, אני פשוט אביא לכם את המתכון.
העוגה אמנם לא מלכת היופי ומושכת כמו עוגות עם תותים, שוקולד וקצפות למיניהן, אבל כמה פשוטה ככה טעימה.
אין טעות במתכון, הוא ללא סוכר! התמרים כל כך מתוקים מראש שאין צורך להוסיף לפי דעתי.וכמו כל עוגה בחושה, היא הרבה יותר רכה וטעימה ביום שלמחרת ההכנה.


עוגת תמרים-תפוז-שקדים ללא סוכר
2 תבניות אינגליש

20 תמרים מג'הול
1 תפוז
1 קרטון שמנת מתוקה (250 גר')
1 כוס אבקת שקדים
1 כוס קמח לבן
½ כפית סודה לשתייה
½ שקית אבקת אפייה
⅓ כוס שמן צמחי
קורט מלח
קינמון לפי הטעם

שמים את התמרים בסיר קטן וממלאים במים רותחים.


מרתיחים יחד כחמש דקות עד שנראה שהקליפה מתחילה להתקלף.


מסננים מהנוזלים ונותנים לתמרים להתקרר מספיק כדי שאפשר יהיה לקלף את הקליפה ולהוציא את הגלעין החוצה.
לאחר שהתמרים התקררו מקלפים, מגלענים וחותכים את התמרים לרבעים, אין צורך לחתוך עם סכין, עם האצבעות זה מספיק, הם מספיק רכים.
מעבירים אותם לקערה בינונית, מוסיפים גרידה ומיץ מתפוז שלם, מעט קינמון ואת שאר החומרים כשאת הקמח מוסיפים בסוף ומערבבים ממש עד שהקמח נטמע בתערובת, לא יותר.



מעבירים לתבנית הרצויה ומכניסים לאפייה בחום בינוני (160) לכ- 35 דקות.


העוגה מוכנה כשקיסם שננעץ במרכזה יוצא יבש עם פירורי עוגה עדינים.



יום רביעי, 18 בינואר 2017

שתי תוספות ל"על האש" שלא תפסיקו להכין

יום העצמאות כבר ממזמן נחשב לחג המנגל הלאומי.
כל חצר פנויה, כל פינת פארק ירוק וכל רצועת חוף הופכים לנקודה נחשקת בשביל המנגליסטים.
ואני ביניהם.
אמנם אנחנו חוגגים בחצרנו הפרטי והצנוע, אבל תמיד עם משפחה וחברים והופכים את החגיגה ליום שלם של אירוח והנאה צרופה עם הרבה מאוד אוכל, שתיה ומוזיקה.
לכל אחד יש את הבשרים האהובים עליו ואת התיבול האהוב עליו.
אצלנו הבשר מגיע כמעט נקי מתיבול, אולי רק הפרגיות שוחות להן לילה במרינדה, אבל בסך הכל התיבול היחיד שנוגע בבשר הוא מלח ופלפל שחור בתוספת של צ'ימיצ'ורי תוצרת בית.
אותי גידלו שאם כבר אוכלים בשר, צריך להנות מהטעם המקורי שלו וכל תוספת אחרת רק מאפילה על הטעמים הנפלאים שהוא מביא איתו.
הפעם אני לא מתקרבת למתכוני הבשר, אותם אני משאירה לחברי לרשת.
הפעם אני מביאה לכם "מתכוני צד", תוספת קטנה לצד הבשר וקינוח קטן ומתוק שאף אחד לא יתנגד אליו. שניהם פרווה ושניהם ללא גלוטן!
אצלנו בבית מאוד אוהבים שיני שום אפויות. בכל מנת עוף או תבנית של אנטיפסטי אפשר למצוא כמה ראשי שום מפורקים לשיניים, פשוט נאפים יחד עם המנה עצמה.
אני אפילו לא זוכרת לפני כמה שנים התחלנו עם המנהג הזה של לשים "כיס" מנייר אלומיניום עם שיני שום ו"לאפות" אותם מעל המנגל, מבחינתי הוא תמיד היה שם.

שיני שום על המנגל לנישנוש
4-5 ראשי שום
מלח גס
פלפל שחור גרוס
שמן זית
מפרקים את ראשי השום לשיניים אבל לא מקלפים אותם.
לוקחים רצועה ארוכה של נייר כסף, באורך 40 ס"מ לפחות, מקפלים לחצי לאורכה ולאחר מכן שוב מקפלים לחצי לאורכה. את כל אחד משני צידי הרצועה המקופלת מקפלים בקפל צר כדי לסגור את הכיס, בערך ברוחב ס"מ, אבל פעמיים ולוחצים חזק כך שלא יפתח בקלות.
מכניסים את כל שיני השום מהפתח שנשאר, מתבלים במלח גס, פלפל שחור גרוס ושמן זית, השיניים לא צריכות לשחות בשמן אבל שיהיה מספיק בשביל שיעטוף טוב את כולן.

סוגרים את הפתח שדרכו הכנסתם את שיני השום על ידי קיפול, כפול גם פה כמובן.
מנערים בזהירות, שלא לקרוע את הנייר ומניחים על הגריל ממש לאחר שהנחתם אותו על הגחלים.

כיס האלומיניום מתנפח בזמן הבישול, אל תבהלו.

כל תהליך הבישול לוקח כשעה, כך שבזמן אתם מחממים את המנגל למנות הרציניות ומוציאים את הנישנושים לילדים שיני השום יתבשלו להן בתוך תנור קטן וקומפקטי ויהיו מוכנות לצד המנה העיקרית.
כששיני השום מוכנות, כדאי להוציא אותן בזהירות לקערה קטנה או אפילו פשוט לקרוע את נייר האלומיניום ולתת להן להתקרר מעט.
הדרך הכי קלה וכיפית בשביל לאכול אותן היא פשוט לתת מעיכה קלה ושן השום קופצת לה מהקצה ישר לפה.
אפשרויות לגיוון- מעט יין לבן או עשבי תיבול טריים (אורגנו, טימין או זעתר הולכים מצויין).






הקינוח הוא משהו שלפעמים, אם אנחנו זוכרים לקנות בננות, עולה על האש.
הוא כל כך קל להכנה וכל כך טעים שגם אם אתם סיימתם את הארוחה ורק רוצים לנוח, אתם לא תוכלו לסרב לו כשתראו את השוקולד הנוזלי מבצבץ מתוך הבננה.


בננות חמות בשוקולד מריר
4 מנות
4 בננות כמעט בשלות
100 גר' שוקולד מריר
50 גר' אגוזי לוז קלויים

חורצים את קליפת הבננה לאורכה ופותחים אותה מעט. מניחים אותן על המנגל כשהחריץ בחלקו העליון וחורצים בבננה עצמה כמה חריצים קטנים.
שוברים את השוקולד המריר לקוביות ומסדרים אותו בתוך חריצי הבננה.
מניחים לבננות להתחמם ותוך כדי השוקולד המריר נמס לאט לאט. לאחר כחמש דקות אפשר לנסות לטעום אם הבננות מוכנות והשוקולד מספיק נמס. אם לא, תשאירו את הבננות לעוד כשלוש דקות.
קוצצים את אגוזי הלוז ומפזרים מעל הבננות והשוקולד המומס.
אפשר לשדרג את המנה עם כמה כדורי גלידה קצפת ולהפוך אותה ל"סאנדיי" אם אין לכם בעיית כשרות.